"נא למלא בכתב יד"

דף הבית >> מאמרים מקצועיים >> "נא למלא בכתב יד"
בשאלונים אישייים לקבלת מועמדים של חברות רבות, מצוין: "נא למלא בכתב יד ברור ומסודר".
הנחיה זו, לו ניתנה לציות, עלולה להכשיל ניתוח גרפולוגי. "למזלו" של הגרפולוג, הנחיה זו כמעט אינה ניתנת להגשמה.  לאחר כמה מילים, משפטים, או שורות, מבטא כתב היד שלנו את אישיותנו. 
המאמץ לכתוב "באופן ברור ומסודר" ,שלא כדרכנו, מוכשל על ידי מערכת גורמים שאין לנו שליטה עליהן.  

כתב יד לא קריא
כתב יד לא קריא, הוא תוצאה של שתי תופעות: 
האחת, תוספות, "השבחות" ו"שיפורים" צורות כתב המתוספות לאות הבסיסית, באופן היוצר מימד שונה מהנורמטיבי והמקובל. 
השניה השמטות והחסרה של מרכיבי אות בדרך של צימצום והפשטה. בשני המקרים, נוצר ביטוי אישי חורג מהנורמה, המקשה על הקריאה.  

תוספות ושיפורים הם תופעות, שבסיסן בד"כ בעולם הדחפים והדמיון. הם עשויים לבטא יצירתיות, אינדיבידאוליזם ואי קבלה והשלמה עם הקיים. במקרים רבים, יש בהם משום הסטה מהעיקר. נקודת המוצא שלהם עשויה להיות געש, תסיסה פנימית ,דחף הבעה ולעיתים, פעלתנות בלתי מנותבת ובלתי מרוכזת.   
כתבי יד לא קריאים מסוג זה  יתייחסו, במקרים רבים, לטיפוסים מקוריים, ובלתי שגרתיים.
כתב יד כזה עלול לבטא חוסר התחשבות. המימד האישי המודגש עלול להביע, בין היתר, חוסר השלמה וקשיי הסתגלות למקובל.  
תוספות, בעיקר בכתבי יד מהירים, עלולות לבטא אימפולסיביות, בהילות, חיפזון ואגב כך - קושי לקבל דרישות ומיגבלות, או לשתף פעולה.  השמטות עשויות להצביע, במקרים רבים, על פוטנציאל שכלי גבוה.  יש בהן פניה אל המהות, עיקר האות, המילה והמסר שמאחריה. בכתבי יד מהירים, הן מרמזות לעיתים על רמת מתח גבוהה.  הכותב שרוי במאבק בין פעלתנות, התקדמות - פועל יוצא של שאפתנותו ודחפיו ובין המאמץ לביקורת עצמית. העט הכותב אינו נע באופן חופשי. והתוצאה, צורות ואותיות "מקופחות".  במקרים מסויימים, נוהג הכותב "עירפול מכוון". הוא  יוצר חוסר קריאות, המבטא את כוונתו להמנע מ"להתחייב" על עמדותיו ודעותיו. המסרים שלו הם בלתי מוגדרים  באופן מגמתי.  

לעיתים, הקושי של הבנת הכתוב הינו במקורו של הקורא, יותר מאשר אצל הכותב. 
תהליך הכתיבה הוא ביטוי לתקשורת בין אישית. יתכן, שקורא מסויים יתייחס לדוגמת כתב מסויימת כבלתי קריאה לחלוטין, בעוד שחברו יטען שאין שום קושי בהבנת הנקרא. מכאן, שקורא בעל דמיון, כושר הפשטה ויכולת אסוציאטיבית, יצליח במקום שקורא אחר נכשל. במקצת מארצות אירופה נהוגה עד היום "כתיבה תמה". תלמידים בכיתות הנמוכות נדרשים להגיע למצב של אחידות והקפדה על תקן מוסכם של כתיבה.  לימוד "כתיבה תמה" משפר אמנם את קריאות הכתב בגילאים נמוכים.
ככל שהכותב מתבגר, כך גובר המימד האינדיבידואליסטי, השונה.  כותב המשמר "כתיבה תמה" בגיל מאוחר, הוא בד"כ, קונפורמי, פועל באופן מקובל ולחילופין, ניחן בפחות מקוריות ויצירתיות. יש להניח, כי אם היו מלמדים "כתיבה תמה" בישראל היה לדבר השפעה על רמת האינדיבידואליזם הגבוהה אליה נוטים בני הנוער שלנו. אפשר היה לצפות לתלמידים "ממושמעים" ו"מיושבים" יותר. מאידך, היה בכך כדי לפגום בכושר ההמצאה ויכולת האילתור. היחס בין כתב היד לאישיות, הוא של סיבה ומסובב. כשם שכתב היד מבטא אישיות, כך ניתן, בצורה מוגבלת, להשפיע על עיצוב האישיות על ידי תירגול של מהלכי כתיבה.  
כתיבה "ברורה" אינה מהווה תמיד יתרון. לעיתים , מושגת בהירות הכתיבה בדרך של מאבק, העלולה להצביע על קשיים נפשיים. (כתבי יד של חולים פסיכוטיים, נוטים במקרים מסויימים להיות ברורים ומוגדרים מהרגיל). לכן, כתב יד לא ברור אינו מצביע בהכרח על איכותו של עובד ומידת התאמתו לצרכיך. (נתקלתי בכתבי יד לא מעטים של מנהלי חשבונות מעולים, אשר כתב ידם קשה לקריאה). אין לאשר, או לפסול, מועמד על פי הקריטריון של דיוק, או "יופי" בכתב.

מנהלים יוני 1994 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לייבסיטי - בניית אתרים