מה עדיף: מבחנים פסיכולוגיים או מבחנים גרפולוגיים?

דף הבית >> מאמרים מקצועיים >> מה עדיף: מבחנים פסיכולוגיים או מבחנים גרפולוגיים?
 
מה עדיף: מבחנים פסיכולוגיים או מבחנים גרפולוגיים? 
 -
הפניה לייעוץ חיצוני בתחומי אבחון מועמדים מותנית באמון אישי. התייחסות המנהל אל המכון מושפעת במידה רבה מאופיו, גישתו ונסיונותיו. יש מנהלים הנותנים אמון מוחלט בהמלצה ופועלים באופן חד משמעי על פיה. אחרים, מתייחסים אל חוות הדעת במידה זו או אחרת של חשדנות ונוטים לאמץ אותה רק אם חזקה את התרשמותם האישי.
מובן, כי רק במקרים בודדים יפעל מנהל בניגוד לדעת היועץ,בעיקר כאשר עמדת היועץ כלפי המועמדים מסויגת.  
האלטרנטיבות העקריות הקיימות בתחום מבחני התאמה תעסוקתית/מקצועית הינן:  מכונים פסיכולוגיים-פסיכומטריים וייעוץ גרפולוגי. מטרת המאמר להעלות שיקולים לבחירה באחת משתי השיטות. עמדתי בנושא מושפעת ללא ספק מעסוקי כיועץ גרפולוגי.
ברם, אין לי כוונה להציג מסקנה חד משמעית. 
 
המבדיל והמשותף   
לכאורה קיים שוני בולט בין שתי השיטות: מבחן פסיכולוגי/פסיכומטרי דורש נוכחות פיזית ממושכת של המועמד. הוא מתבסס על מערכת מבחנים - בטריה – המעריכה יכולות ותחומים שונים. תוצאות המבחנים עוברות תהליך של שיקלול וגיבוש על ידי פסיכולוג/בוחן במהלך ראיון אישי עם המועמד.   
בחינה גרפולוגית מתבצעת לעומת זאת, בדרך כלל ,ללא נוכחות הנבחן.  
הגרפולוג מעריך דוגמה אחת או יותר של כתבי יד, ועל פיהן הוא מגדיר מאפייני אישיות, השתלבות במסגרת ותכונות משימתיות. 
שתי השיטות פועלת לכאורה באופן הפוך: הפסיכולוג, מתייחס לשורה של מבחנים האמורים לבדוק תכונות ומישורים ספציפיים, ובונה על פיהם הערכה כוללת.   
הגרפולוג מתייחס למבחן אחד: כתב יד, ומוציא ממנו מסקנות לגבי כישוריו ונטיותו של המועמד בתחומים שונים.  
הבדל זה מהווה מקור אפשרי ליתרון וחיסרון של שתי השיטות: כאשר מעוניינים להעריך  תכונה או תחום ספציפי, כגון: אינטליגציה, כושר טכני, יכולת חשבונאית, כושר אנליטי וכו', נעזר המכון הפסיכומטרי במבחן ספציפי המגדיר יכולת אינדיווידואלית בתחום מסוים. 
הגרפולוג לעומתו, מגיע להערכות ספציפיות בעזרת מאפייני כתב כלליים, המעידים רק  באופן כולל על התכונות הנ"ל. נראה לכאורה, כי במה שנוגע לכישורים ולתכונות הניתנים למדידה מוגדרת, יש לבוחן הפסיכולוגי יתרון מסויים. 
אולם, תכונות רבות הכרוכות במשרות בכירות בתחומי המינהל, הן תכונות מורכבות ומשולבות שאינן ניתנות לבחינה ישירה. ככל הידוע לי, אין מבחנים פסיכולוגיים ספציפיים המעידים באופן תקיף ומספק
 על יושר, על יכולת ניהולית וארגונית, על כושר מכירה או על מאפייני מוטיבציה כמו: איכפתיות, אחריות ודבקות במשימה. כאשר הפסיכולוג הבוחן מדווח על יכולתו של נבחן בתחומים מורכבים, על פי הדוגמה הנ"ל, הוא מסתמך במידה מסויימת על הישגי הנבחן במבחנים ספציפיים, אולם בעיקר על התרשמותו
בראיון אישי.  
 בפני הגרפולוג עומד תמיד המבחן הכולל - והוא- כתב היד. מצב זה מאפשר התייחסות פרופורציונאלית, דהיינו, שקלול מתמיד של תכונה או נטייה מסוג אחד ביחס למכלול. 
השגיו של ממלא תפקיד מינהלי בכיר, ייקבעו, ברוב המקרים, לא על ידי תכונה בודדת, אלא על ידי מכלול  של מאפיינים אישיים, חיוביים ושליליים כאחד.  
לדוגמה: אינטליגנציה גבוהה תבוא לידי ביטוי חיובי רק עם תלווה בתכונות כמו חריצות, החלטיות ושיתוף פעולה. לכן, נראה לי כי השיפוט הכולל והפרופורציונאלי של הגרפולוג, עשוי להוות יתרון בהערכת הסיטואציה הכוללת והמורכבת של אדם מול תפקיד.  
 
כתב היד - ביטוי להסתגלות והשתלבות במסגרת   
כתב היד הינו ביטוי של "התנהגות הבעתית". היחסים בין העט לנייר מסמלים, על פי התיאוריה הגרפולוגית, את יחסו ואופן השתלבותו של הכותב בסביבה בה הוא פועל. יש בהתייחסות זו מימדים של:   
ארגון - מילים, אותיות, שורות- במרחב הכתיבה.   
התמודדות - לחץ הכתב וביטויים נוספים של אנרגיה.  
יושר - מידת הספונטניות והאוטנטיות של צורות הכתב. 
תכליתיות - מידת הריכוז והתמצות של האותיות והרווחים, ועוד. 
 
כל אלה מהווים קשת רחבה ומורכבת של הבעות, המעידות על יכולות ונטיות בתחומים שונים. חסרונה,
אך גם יתרונה של הגרפולוגיה, הינם בצורך להיעזר ביכולת אינטואיטיבית אישית. זאת כיוון, שסימני הכתב הינם בעלי אופי מורכב ומגוון וניתנים לכן לפירושים נרחבים. רגישות האבחנה, כושר ההתרשמות, יכולת השילוב והשקלול וכן הנסיון וההתנסות האישית, הן תכונות אינדיווידואלית, המבחינות בין הערכות גרפולוגיות תקפות להתעסקות חובבנית.  
 
מגבלות הראיון האישי   
נראה לכן, כי בכל הנוגע להערכת תכונות ויכולות מורכבות, דרכי ההערכה של המבחן הגרפולוגי
והפסיכולוגי, דומות יותר מהמשוער. הפסיכולוג נעזר בנסיונו ובידיעותיו כדי להעריך את תכונות הנבחן, כפי שהן באות לידי ביטוי בראיון אישי. הוא מתבסס לא מעט על התרשמות חיצונית: דיבור, יציבת גוף, תקשורת הבעתית ומשתדל לעמוד בעזרת כלי ניתוח מקצועיים - אבל גם אינטואיטיביים - על מוטיבציות, יכולות וכישורים. 
אולם, התנהגות המועמד בראיון אישי יכולה להיות בעלת אופי זמני. נבחנים לא מעטים מסוגלים לספק לבוחן הפסיכולוגי דגמי התנהגות חיצוניים, במגמה ליצור רושם חיובי מכוון ומטעה. כתב היד, לעומת זאת, הינו במרבית המקרים בעל מאפינים מצטברים ומהימנים יותר. ניסיון הנבחן ליצור בכתב היד מימד  מלאכותי חיובי, יבוא תמיד על חשבון אוטנטיות ויצור בדרך כלל אימפקט שלילי. הראיון האישי כאמור, הינו שלב חיוני במבחן הפסיכולוגי של מועמדים למשרות בכירות. כדאי לציין כי ראיון אישי עם הגרפולוג עשוי לשפר במידת מה את המבחן הגרפולוגי, אם הוא מתבצע לאחר שהגרפולוג ניתח את כתב היד וקבע עמדות בסיסיות.
ראיון כזה מאפשר השוואה בין ההתרשמות הגרפולוגית לבין ההתרשמות החזותית, ויכול לחדד במידה מסויימת את האבחנה.  
עם זאת, חוות דעת גרפולוגית ללא ראיון אישי, מבטאת שיפוט המשוחרר מהתרשמויות חיצוניות חיוביות או שליליות. במרבית התפקידים, רושם חיצוני הוא מימד משני שאיננו חיוני לאורך זמן. יתר על כן, המנהל, נציג החברה, מקיים בכל המקרים ראיון אישי מפורט עם המועמד ויכול לבחון באופן סביר מימדים הקשורים ברושם זה, ללא צורך בסיוע יעוץ חיצוני. לכן, נהוג לוותר על ראיון אישי כחלק מהבוחן הגרפולוגי. בכל מקרה, ראיון פרונטלי איננו תנאי חיוני לחוות דעת של גרפולוג מיומן.  
 
חשיבות ליכולת אישית   
העובדה כי המבחן הגרפולוגי והפסיכולוגי כאחת מתבססים לא מעט על מרכיב התרשמותי ואינטואיטיבי הפסיכולוג - בראיון האישי, והגרפולוג - בבדיקת הכתב, מקנה חשיבות רבה לאישיותו ליכולתו האישית של הבוחן. בוחנים שונים, גרפולוגים ופסיכולוגים, ישיגו תוצאות בעלות איכות שונה, כאשר הם נעזרים באופן טכני בשיטות מבחן דומות. לכן, כאשר משווים בין צורות בחינה שונות, ראוי להתייחס לעדיפות אישית של בוחן זה או אחר, ופחות - לעדיפות כוללת של שיטה.  
 
תוקף:   התרשמות ומחקרים  
 
ידוע לי על כעשרה מחקרים, שנערכו בישראל והתייחסו באופן עקיף או ישיר לתוקף גרפולוגי. השתתפתי באופן אישי בארבעה מתוכם. בחלקם הושג תוקף גבוה: מחקר מכון הדסה על התאמה להתיישבות ומחקר בנק לאומי על איתור מקרי אי יושר בפעילות בנקאית. באחרים, הושג תוקף בינוני או נמוך. בחלק מהמחקרים נבדק התוקף הגרפולוגי במקביל לתוקף של מבחנים פסיכולוגיים מסוגים שונים. בשום מקרה לא הסתברה, ככל הידוע לי, עדיפות למבחנים הפסיכולוגיים על המבחן הגרפולוגי. 
אין לצפות משיטת בחינה כלשהיא, ליכולת ניבוי בעלת תוקף גבוה בכל התחומים. סביר להניח כי תחומים מסויימים אינם ברי ניבוי וייתכן בהחלט כי בתחומים אחרים יש יתרון לאחת משתי השיטות. שתי השיטות עוסקות באופן אינטנסיבי במיון מועמדים למשרות מנהליות בדרג בינוני ובכיר, ודווקא בתחום זה לא נערך מחקר רציניי ומקיף. בהיעדר מחקר כזה, נוטים מנהלים להעדיף שיטת מבחן זו או אחרת, כשהם מסתמכים יותר מהרצוי על הרגלים, דימוי חיצוני ונוחות. יש הכרח בעריכתו של מחקר אקדמי/סטטיסטי מורחב, לבדיקת רמת התוקף ההשוואתית של שתי שיטות המבחן בתחום זה. 
 
"מנהלים" אפריל 1991  

 

 
 
 

 

  


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לייבסיטי - בניית אתרים