מוסף לשבת של ידיעת אחרונות, 29.1.2010, מספק לגרפולוג סקרן
כמוני, הזדמנות לבחון את אישיותו של ראש ממשלת איטליה.
כתב היד והחתימה המלווה אותו, מספקים תמונה, מצד אחד
צפויה ומאידך מפתיעה (ואולי לא?). גרפולוג מסוגל בדרך כלל
להעריך במידה קרובה לאמת את גילו של הכותב. דוגמת כתב
היד של ברלוסקוני, בן 74, מאפיינת גיל מנטאלי ובמידה רבה גם
פיזיולוגי, של צעיר בעשרות שנים מגילו. יש בה ערנות, חיוניות
וקצב חשיבה ופעילות שאינם אופייניים כלל לגיל שבו בני אדם
יוצאים לגמלאות או, מחפשים תחביבים סולידיים שלא דורשים
יותר מדי פעלתנות ומאמץ.
 (ושמעון פרס הינו יוצא מהכלל המעיד על הכלל).

 

ברלוסקוני ממולח ומפוקח מאד.  מצליח לפעול בזריזות רבה
ובו בזמן, באופן מחושב למדי. הוא לוקח את החיים בכיף ובקלות.
אינני מבין איטלקית אבל אני בטוח שיש לו הומור מושחז.הוא פועל
ללא היסוסים וללא עכבות. המצפון שלו צנוע למדי – דבר המאפשר
לו לחוג במהירות של יונק דבש מפרח לפרח. הוא משתעשע
ובמידה לא קטנה גם משעשע. בין אם מדובר בחייו האישיים ובין
בעיסוקיו הפוליטיים הוא סקרן עד בלי די. אי אפשר להביך אותו.
כושר האלתור והתמרון שלו גבוהים כל כך עד, גם שהוא "מזייף"-
שהוא נשמע ונראה כמעט אוטנטי.
מה שמדריך אותו זה בעיקר סיפוק גחמותיו.
יש לו אינטואיציות מפותחות מאד. הוא מבחין במהירות בעיקר
שהוא מבחינתו השגת תועלת אישית. מהיכרותי השטחית עם
המנטליות האיטלקית אני מתרשם שיש בה ממד תיאטראלי. אכן, גם ברלוסקוני "משחק אותה", כל העולם במה.
הוא מסוגל לשנות דמויות ותגובות  על פי הנסיבות. כאמור, הוא לא מחויב מדי למושגים של
"כבוד", מוסכמות ומחויבות רגשית. מה שמשנה זה מה שקיים ומה שניתן להשיג באותו רגע.
כאשר אנשים בגילו חולמים בהקיץ על דובשנית צעירה , ברלוסקוני, מגשים את החלום.
וכן, אפילו, מצליח במידה לא קטנה לשעשע ולספק גם אותה.

 

אז סילביו, היה מעניין להכיר אותך. אצלנו, במציאות הדוויה והמסובכת כל כך הייתי מעדיף
ראש ממשלה אחר.