אריאל שרון

.כתב היד של ראש הממשלה מציג דמות רבת פנים ומגוונת מאד

הגיל המנטאלי של הכתב ( מ- 2002) נמוך במידה ניכרת מהגיל הכרונולוגי. הכותב ניחן בערנות רבה, חיוניות גבוהה,
גמישות מחשבתית וכושר תמרון שלא מביישים פוליטיקאים צעירים ממנו. השילוב המעניין ביותר הנו בין הממד הרגשי
המפותח ובין הגישה המחושבת :ולעיתים "המתחמנת". במילים אחרות,אריק (אני מרשה לקרוא לך כך לאחר ההכרות המעמיקה
שערכתי עם כתב ידך) ניחן מחד בביטויים של התלהבות, הזדהות ואכפתיות ובו בזמן, מימד מפוכח וחשדני.
הוא מסוג הטיפוסים שתאמין להם כאשר יגיד "אני אוהב אותך"  משום שהאמירה תלווה חמימות  ויכולת קומוניקטיבית משכנעת.
מצד שני, לא בדיוק תופתע כאשר יסתבר שהאהבה שלו  היא נסיבתית ותועלתנית.

ראש הממשלה משלב רמת ויטאליות – כוח חיים – גבוהה עם יכולת תמרון וכישורים אינטואיטיביים. הוא בעל חושים ערים מאד שמקורם
בממד הרגשי המפותח שלו. לצד השיפוט הפרקטי יש לו יצר עשייה ויישום וגם, נטיה "להשתעשע". הוא מתעב מצבים  סטאטיים.
כוחו הוא ביצירת מומנטום ובהפרת שיווי משקל שלאחריה, כך הוא מניח, ימצא  את הפתרונות הראויים (לאו דווקא מתוך תכנון מוקדם).
יש לו הומור מושחז הבא לידי בטוי  לגבי סיטואציות ואנשים. הוא מאתר חולשות ומיגבלות ועלול להקרין ממד מתנשא אבל , מסוגל במידה
לא קטנה גם "לצחוק מעצמו" ומצליח בדרך כלל ליצור דמוי "חביב" .יש לו הערכה עצמית גבוהה המתבססת על ניסיונו והישגיו יחד עם
אופטימיות שאיננה נאיבית כלל ועיקר. הוא יצרי וחושני – אדם שאיננו מתנזר מהנאות החיים, גם מהבסיסיות והפשוטות בהן..
הוא פתוח להשפעות ועמדות של הסובבים אותו .משקלל במהירות אינפורמציות . הוא יודע "להאזין" ולאחר מכן, מנצל את הידע שהוא צובר לקידום המטרות
שלו. הוא תקיף, אוטוריטטיבי, דומיננטי ובאותה עת, ניחן ביכולת לתפעל ולשכנע  המקנה לו כושר מנהיגות מעולה. "חזק" ובו בזמן, גמיש.
ופטימי ובו בזמן סקפטי . מגלה נחישות ודבקות במשימותיו אבל, לא דוגמאטי. הוא נהנה מאתגרים ובמידה לא קטנה
גם מסיכונים. אוהב סיטואציות מאתגרות וסבור , כי בעזרת חושיו ויכולת ההתמודדות הגבוהה שלו – יוכל להן. סקרן, מומחה למצבים עמומים ומשתנים

מרבית עיסוקי כגרפולוג הינם במישור המנהלי בו אני נתקל לא אחת בכתב ידם של  מועמדים בכירים למשימות ניהול. אריק שרון הוא בראש וראשונה "מנהל". למרות  הדומיננטיות שלו הוא מסוגל להקנות לאחרים תחומי פעילות באופן עצמאי למדי. מאחר ויש לו בטחון עצמי גבוה, הוא מסוגל להקצות גם לאחרים חלק מהבמה – בתנאי כמובן שלא יערערו על תפקידו המרכזי. ושוב, יש לו ערנות ופתיחות מחשבתית המאפשרים לו, בשילוב עם ניסיונו, להתמודד גם עם צעירים ממנו.

בחנתי בעבר במפורט את כתבי היד של יצחק רבין ז"ל ואהוד ברק והזדמן לי להתבונן
בכתב היד של שמעון פרס. כמובן שכל אחד מהם הינו דמות שונה ומיוחדת.

.יצחק רבין ז"ל – בסגנונו העצור והאותנטי, עקרונותיו והערכים החיוביים שלו

.אהוד ברק – מתוחכם, מרשים אבל עם מידה לא קטנה של "פוזה- פופאי"

שמעון פרס - עם פתרונות "נכונים תמיד" אבל קונספטואליים, תאורתיים. דמות שכתב היד
.שלו, כמו גם קשריו במציאות, לא משדרים חמימות וספונטאניות

נוכחתי כי האופן בה קולט העם את דמות מנהיגו, מקורבת במידה מפתיעה, לדמותו "האמיתית". קבוצות וחתכים שונים של אוכלוסיה " מאמינים"
במנהיג זה או אחר אבל, אם אפשר לומר, "רוב העם" קולט ומזהה, נכון למדי את "הדמות האמיתית". מומחי תקשורת ויועצי תדמית רוקחים את המרשם הנדרש להצלחה בבחירות והוא עשוי לעבוד לתקופה מוגבלת. אבל חשיפה לאורך זמן של דמות המנהיג בתקשורת, ביטויי ההתנהגות ההבעתית
שלו ותכונותיו ה"אמיתיות" מצליחות בכל זאת "לעבור מסך".

עם ישראל, האדם הפשוט ברחוב על גווניו השונים והאינטרסים המורכבים ניחן כנראה בחושים המאפשרים לו לבחון ממדים אישיותיים במידה לא קטנה של הצלחה.