"זאב" ? רוזנשטיין                                                                                               

 

 

 כתב היד , כפי שפורסם  בעיתון "ידיעות אחרונות"= מוסף תל אביב, "ברכה לבן" בהגיעו לבר מצווה,מעלה נתונים מעניינים ובמידה רבה, מפתיעים לגבי אישיותו והתנהלותו של הכותב.   

מחד,  מוצגת דמות עם מאפייני הסתגלות חברתית נעימים ביותר. אין  בה ביטויים חיצוניים של התנשאות או אגרסיביות. טיפוס קומוניקטיבי ו"חם" – גם במישור המשפחתי וגם ביחסים החברתיים הרחבים שלו. קשה לא לחבב אותו. יש בו יכולת דיפלומטית, רגישות אבחנה וכושר התאמה מהיר לנסיבות.   

במבט שני, מעמיק יותר, יש גילויים חד משמעיים של נחישות, כוח רצון ויכולת התמדה – ברמה גבוהה.החמימות שלו היא מחושבת אם כי איננה, רק חיצונית ומגמתית. אדם המתכנן את מהלכיו לאורך זמן ונעזר לשם כך גם בגישה הסיסטמטית והקפדנית שלו וגם ביכולת אינטואיבית. משלב ביטויים של בקרה וזהירות עם דבקות רבה במשימו. כאשר הברירה בידו הוא יעדיף להשתמש בכושר השכנוע וב"נחמדות" שלו להשגת מטרותיו.אבל, אם הדברים אינם מסתדרים לפי הצפיות והכוונות שלו – הוא מסוגל להפעיל מערכת מתוחכמת של "לחצים" ו"תמרונים". 

 אני נוטה להניח כי מעולם לא השתמש, באופן אישי, באלימות ישירה. הוא גם לא זקוק לכך. האחרים יהיו מוכנים,כמעט מתוך הזדהות ו"נאמנות" - לעשות את הדברים במקומו.  

יש בו שילוב נדיר של להיות "קול" ובו בזמן, להרגיש מעורב. יכולת הקומוניקטיבית שלו איננה מוגבלת לחברים ברמה נמוכה. הוא מסוגל להתחבב גם על "שועי הארץ". אין פלא שהרי בהתנהלות החיצונית שלו אין שום דבר מאיים או מתנשא.  

 בית המשפט יקבע בוודאי את אשמתו או זכותו על פי העובדות והנתונים שיובאו לפניו .
אני יכול רק לשער כי הכותב מושפע ומוקרן מאד מנסיבות ילדותו ובחרותו כאשר הנורמות לפיהן פעלו בסביבתו ובהן השתלב, יצרו אצלו מערכת  ערכים שאיננה בדיוק כחוקי וכמקובל.