גרפולוגיה ואינטואיציה
סימנים בודדים מול אבחנה דינמית-
 
 
גרפולוגים לא מעטים מתייחסים ל"סימן בודד" משמעות מוחלטת.
עם יש לה נקודה בתוך ה"פ" הכותבת בהיריון. אם ה"ן" שלו יורדת
אל מתחת למקובל – הוא בעל דחפים מיניים עזים.  זווית הכתב נוטה
שמאלה? – אין ספק שהכותב/ת סובל/ת מהדחקה רגשית, וכו'.
כתב יד הינו בין היתר תופעה סימבולית. לכן, נמצא אצל כדורגלן
מפורסם דמות של כדור. ספורטאי אחר, שייט,ידמה בחתימתו מפרש.
אצל פוליטיקאי מסוים אפ/שר להבחין כי דמותו בחתימה, ניצבת
על במה המגביהה אותו מעל כולם. סימנים מוסכמים אלה עשויים
להיות מסקרנים ומעניינים אבל, אין הם מאפשרים בשום מקרה
לקבוע אבחון אישיותי כולל. הם מספקים את רצונו של המתעניין
בתחום לבחון "סימנים מוחלטים". הם פשוטים ונוחים להבנה אבל,
השימוש המעשי בהם הוא מוגבל ובהרבה מקרים, שגוי.
 
האבחון הגרפולוגי הפרקטי מתבסס על ממדים דינמיים של הכתיבה:
מהירות, כיוון, לחץ, ארגון. אלה תורמים הרבה יותר להבנה הכוללת
של אישיות וכישורי הכותב. ספרי הלימוד של הגרפולוגיה כוללים
"טבלאות" המצביעות על פרשנויות מורכבות לתופעות הכתב
השונות. לדוגמא: האפיון של "כתב איטי" בטבלאות כאלה יכלול
בין היתר: שיקול דעת, שליטה עצמית, פעילות נורמטיבית אבל
גם, עצלות, כהות שכלית, חיוניות נמוכה.
"כתב גדול" יוגדר בין היתר כ"חברתיות", אגוצנטריות, רצון
להשתתפות, שאפתנות אבל גם, תובענות, חוסר התחשבות
בזולת, התנשאות וכו'. ה"טבלאות" כוללות לכן סימני כתב
"נכונים" אבל, ההחלטה איזה מן ההגדרות היא הרלוונטית
לכתב מסוים מותנית בשיפוט של תופעת כתב אחת מול כלל
תופעות הכתב האחרות לדוגמא, כתב גדול, במהירות גבוהה,
בארגון כתב פרוע ובלחץ חלש יביע ביטויים אישיותיים שונים
מאשר כתב גדול בארגון כתב מסודר, ריווח מצומצם ושולי כתיבה
צרים.



 
בשלב זה של לימוד גרפולוגיה מרימים מרבית התלמידים ידיים. סבך האפשרויות ומשמעותן – מביך. ה"מומחים" הטוענים שאין בגרפולוגיה שום דבר המלמד על אישיותו של הכותב, מסתמכים על שפע האפשרויות הזה כעדות לחוסר הממש שבאבחון הגרפולוגי.
המבחר של ספרי לימוד בגרפולוגיה המוצע לקורא בעברית , רחב למדי. בין היתר, "גרפולוגיה שיטתית" של פוקורני (חיבור מחכים ואינטליגנטי אבל, ספר קשה להשגה ועוד יותר, להבנה),
מבחר חיבוריו של ישראל אודם ועוד. מחברים אחרים בעברית נוטים להגיש את הנושא בצורה פשטנית, תוך ירידה לפרטי פרטים וכאמור, ל"סימנים מוסכמים" – נטייה העונה על צרכיו של הקורא אבל אין בה  מסר כולל ובר תועלת על השימוש בגרפולוגיה.
לפי מיטב הכרתי והבנתי וזאת, בעקבות ניסיוני המתמשך בתחום אין מנוס מאשר שימוש ביכולת האינטואיטיבית בכדי לשקלל את נתוני הכתב המורכבים והמרובים ולהגיע למסקנות.
 
אינטואיציה איננה מילה גסה. אנו נעזרים באינטואיציות שלנו, כל אחד על פי נטיותיו וצרכיו, בכדי לקבל וליישם החלטות במגוון תחומים. כל מפגש שלנו עם אדם או בן שיח שלא הכרנו קודם - מכיל ממד אינטואיטיבי. אנו מפעילים את מירב חושינו בכדי לגלות את דמותו. אנו עושים זאת בעזרת חוש הראייה, השמיעה, ואפילו הריח ועם ניתן, המישוש. היכולת האינטואיטיבית שונה בעצמתה מאדם לאדם. יכול שיהיה אדם יהיה ניחן באינטואיציות בתחום  אחד ופחות באחר. למעשה, כל תפיסת מציאות שאיננה ניתנת למדידה ואיננה סכמטית – מכילה מרכיבים אינטואיטיביים. לדוגמא: פסנתרן מחונן משתמש ביכולת אינטואיטיבית בכדי לקלוט במהירות הבזק את מכלול סימני הנגינה שלפניו ולבצע את היצירה השלמה ורצוי המושלמת. מורה מנוסה מבחינה כבר לאחר מפגש קצר איזה מהתלמידים שלה הוא המוכשר יותר, ובאיזה תחום. כמאמר הפתגם, "האימון עושה את האמן". כל אחד מאיתנו הינו במידה זו או אחרת  הוא אמן בתחום מסוים. אימון גרפולוגי המצטבר לאורך זמן, מכתב יד אחד לבאים אחריו יכול ליצור כושר אבחנה אינטואיטיבי ואפקטיבי. תוך התבוננות ואימון ואם יש לך יכולת אינטואיטיבית רלבנטית,תהיה מסוגל לזהות תופעת כתב המוגשת במקרה קיצוני, בצורה בולטת ולהבחין, במשך הזמן, באותה תופעה כאשר היא מודגשת פחות ומצויה, בפרופורציות אחרות.
 
 
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים